אחרי הרבה מאד שנים אני שוב הפעם תלמיד (או בעצם סטודנט שזה כבר נשמע הרבה יותר מכובד). הרבה פעמים אני מופתע מחדש כשאני תופס את עצמי לפתע פותר תרגיל במתמטיקה או קורא איזה מאמר לקראת משימה כלשהי שצריך להגיש בעוד כמה ימים, כמה שונה פתאם להתעסק במשימות אוניברסיטאיות לעומת משימות צבאיות שונות. אבל, למרות השוני ורמת החשיבות השונה, בינתיים אני מאד מרוצה מהמקצוע שבחרתי לי ללמוד. כלכלה נראית בינתיים כמקצוע מעניין, אפילו מעניין מאד שבמפתיע אפילו נוגע במגוון תחומים שלא ציפיתי שיגע בהם.
הגישה של בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת אוטרכט שונה מהמקובל במקומות אחרים בעולם. בית הספר חרט על דגלו ללמד את מקצוע הכלכלה כמקצוע משולב דיציפלינות וכך הקורס הראשון בכלכלה הוא לא מבוא לכלכלה אלא גישה משולבת תחומים לכלכלה (כמובן שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב). הקורס התחיל במבוא מאד כללי לכלכלה והגישות השונות בה כאשור עיקרו נגע לכמה הגישה הקלאסית של הכלכלה שגויה ולא מסוגלת לחזות את המציאות בצורה נכונה (וזאת בייחוד על רקע המשבר הכלכלי האחרון). במקביל המאמרים שאנחנו נדרשים לקרוא הם בפירוש לא כלכליים נטו אלא נוגעים בנושאים שונים לחלוטין כמו "מה גורם לאנשים להיות מאושרים" מתוך גישה שאולי זאת המטרה של מדיניות כלכלית או סוציאלית, הקשר בין צמיחה כלכלית לבין איכות הסביבה, אך כמובן גם על נושאים כלכליים באופן מוחלט.
הקורס המקביל לכלכלה הוא מתמטיקה, בינתיים אני יכול להגיד שאני מאד מרוצה מהרמה של ה-5 יחידות בארץ, זה בהחלט מציב אותי ברמת ידע מתימטית גבוהה ביחס לכלל מערכות החינוך המגיעות לכאן מרחבי העולם וכן מאפשר להבין גם חומרים מתימטיים חדשים בלי חשש מיוחד (תודה אולגה...). המטרה של התקופה הראשונה במתמטיקה היא להגיע לרמת ידע אחידה, אבל מהר מאד אנחנו יוצאים מהתקופה הזו ומתחילים ללמוד חומרים חדשים ומורכבים יותר, למרות שאני בטוח שעוד יש לנו הרבה לאן ללכת.
מעבר ללימודים אני גם מתחיל להתאקלם במדינה בפני עצמה. בינתיים הפכתי להיות שופט רשמי באיגוד הכדורסל ההולנדי ואפילו בסוף השבוע הקרוב (אני תוהה מתי אתרגל לכך שהשבוע מתחיל ביום שני...) אשפוט משחק ראשון בעיר הקרובה הוטן. מבנה הכדורסל עובד פה בצורה שונה מבארץ והשופטים לא שייכים לאיגוד שופטים אלא למועדונים השונים ברחבי המדינה, אני שייך לקבוצת הכדורסל של סטודנטי אוטרכט מה שמאד משונה כי הפורום שקשור אלי הוא לפתע שחקני כדורסל ולא רק שופטים. כמו כן, בתחום הכדורסל ניתן לראות בצורה הבולטת ביותר שהולנד היא המדינה הגבוהה בעולם, להערכתי הגובה הממוצע של קבוצת הכדורסל שלנו היא באיזור ה1.95, פשוט חבורה של ענקיים שמסתובבים על המגרש.
זאת ועוד, לשמחתי גיליתי באוטרכט את הסופרמרקט האגדי "אלדי" בו ניתן למצוא הכל ובזול. אז אחרי שקיבלתי הרצאה מפורטת מחבריי ההולנדים בנוגע לעוולות האנושיים המזעזעים ש"אלדי" מבצעים בעובדיהם השונים, הלכתי לקנות במקום וכמובן יצאתי מאד מרוצה (למרות שמבחר ההאחל סלאח שם לוקה בחסר...). בכל מקרה, האוכל שנקנה לו באלדי נאכל לרב בחבורות כאשר אני לרב השף הראשי. באופן מצער מגוון המתכונים שהבאתי עימי מהארץ לא מגוון מספיק (ספרי בישול יגיעו בנגלה השנייה) ולכן אני נאלץ להמציא הרבה מתכונים בעצמי או לתמרן עם מתכונים מוכרים. בינתיים אני יכול להמליץ על פסטה ברוטב עגבניות וסלמון, עגבניות ממולאות והעוף בקארי המוכר. במקביל כאשר אני מאתר חברים מזרח תיכוניים (בדגש על תורכים) אנחנו עושים השוואות מאכלים ומתברר שהדימיון רב. מאכלים הולנדים לא יוצא לי לאכול יותר מידי, לרב אני שומע מה אמורה לצאת התוצאה הסופית של המאכל וממסמס אותו לטובת דבר מה עם פפריקה בכמות נאותה...
לאחר מאמצים רבים הצלחתי לאתר בית חב"ד באוטרכט, אך למרות תכנונים מוקדמים לערוך שם את ערב ראש השנה, השתנו התוכניות וככה"נ הארוחה תיערך בפורום הסטודנטים הישראלים כאן. כמות הישראלים שהצלחתי לאתר בעיר עדיין לא גדולה במיוחד ומסתכמת ב-4 סטודנטים נוספים אלי, אפרת שאצלה התארחתי כמה ימים שהיא חצי ישראלית, וכן ידיעות כלליות על אח של עידו בירגר שגם כן אמור לגור בעיר.
עוד שבוע אני מגיע ארצה, מוזר שאני פה כולה שלושה שבועות וכבר עוד רגע אני בארץ אבל לפחות מהסיבות הנכונות.
בינתיים שתהיה שנה טובה ומלאת תפוח בדבש והאחל סלאח!
