הכל התחיל בגיל שלוש כשהחליט לבדוק את מימי הבריכה בחלקם העמוק בעוד המצילה המשיכה בקריאת העיתון היומי. אדישות זו של המצילה הביאה אותו כבר באותו יום לקבל את ההחלטה שלא יהיה עוד מציל בו יפגוש שישאר אפאטי כלפיו. כך החל בקפיצות סלטה הפוכות בבריכה, בקפיצה במקומות אסורים, ריצה בשולי הבריכה ובכל שיטה ידועה אחרת אשר גורמת למצילים להתרגז.

בעז ואלון יושבים על המפות בתקווה לאתר מציל על ההר

בסוף יומינו האחרון לחופשת הסקי באוסטריה החלטנו לתת מרגוע לשרירים בבריכה הקרובה בכפר אלטמארקט. הכל החל כשורה כאשר קנינו כרטיסים ולאחר התלבטויות קצרות החלטנו שלא נוסיף שקלים נוספים לספא משום הצורך להסתובב שם בעירום מוחלט. מיד נכנסנו למימי הבריכה החמימים קלות שלאחריהם יצאנו לשחייה באוויר הפתוח באפס מעלות. האדים רגשו סביבינו מוארים בצבעים נאוניים משתנים, המוני ילדים השתובבו תוך צרחות בגרמנית ובסך הכל היה נחמד. כך השתכשכנו להנאתינו עד שבשלב מסויים החלטנו שחוקים יש להפר ולכן אנו מוכרחים להיכנס לספא, אליו לא שילמנו, ולראות אם שם יש ג׳קוזי חם. בהתגנבות יחידים נכנסנו השלישייה בעז, אלון והח״מ אל הספא וללא משיכת תשומת לב מיותרת נכנסנו עם בגדי הים אל הג׳קוזי הקרוב. 10 דקות של אושר עברו עלינו בעודינו יושבים ב-48 מעלות חום עד שבשלב מסויים הועבר דיווח על ידי מלשן אוסטרי מקומי שאל הג׳קוזי התגנבו שלושה שחרחרים בעודם לובשים בגדי ים! חוצפה!!! מיד הגיע מציל א׳ וביקש שנסיר את בגדינו מיד ולא רק שנתפשט דרש, אלא אף לראות היכן הצמידים המאשרים את שהותינו בספא. לאחר שגילה כי לא את הראשון נבצע וגם את הצמידים אין לנו, הצביע חמור סבר על שלט הכניסה ושלח אותנו לדרכינו. 

לאחר מספר דקות המשכנו אל מגלשת המים ולאחר סיבוב ראשון מוצלח ביותר החלטנו לצאת לסיבוב שני. כמובן שאת תור הילדים האוסטרים עקפנו כמקובל בתרבותינו, ולפתע גילינו שיש רמזור בכניסה למגלשה. רמזור שאנשים אף נוטים לחכות שיתחלף לירוק לפני יציאתם לגלישה... בצעד אופייני החלטנו שלאור אין חשיבות גדולה ולאחר ששתי ילדות יצאו להן לדרכן יצא בדחיפה חזקה ה-בעז לדרכו ולאחריו אלון. מנקודת מבטי, היוצא אחרון, הגלישה החלה בסיבוב ראשון ושני כאשר במהלכם משולבות צרחות אושר המשותפות לכולם אשר לפתע ובמכה אחת נדומו... מספר שניות לאחר מכן הגעתי לקצה המגלשה והמחזה הנגלה לעיני הוא של שתי ילדות בלונדיניות חבוטות המחזיקות בגבן הדואב, בעז אחד ומציל אחד אשר צורח עליו בגרמנית שוטפת על כמה מסוכן שלא חיכה לרמזור הירוק. כמובן שלא רק בעז ביצע תאונה במהלך הגלישה אלא כלל בני משפחת לב: מגלעד אשר פגע בילד אשר חיכה זמן רב לירוק ודרך אלון שביצע פגיעה ישירה בבעז ובשתי הילדות. אך כמובן, הבעז אשר פגש במציל חדש לא ישבור את המסורת וידאג לקבל נזיפה חמורה. 

אחרי חזרתינו לבריכה הגיע המציל אל החבורה וביקש לדעת אם אנחנו דוברים שפה כלשהי בה נוכל לתקשר: אנגלית? ספרדית? גרמנית? כמובן שאנחנו ענינו בעברית צחה לכל תחינותיו עד אשר גלעד ציין כי יודע מעט אנגלית ועל מנת שלא לקלקל את המוניטין של המדינה ציין כי אנחנו מגיעים מלא אחרת מאשר איטליה. מיד קיבל הרצאה על כך שלא נעשה זאת שוב אשר לוותה בהמלצה שעל מנת להוכיח את גבריותינו נעשה את המגלשה היותר גדולה. את מגלשה זאת לא זכינו לעשות מאחר שנסגרה לפני הגעתינו אליה.

אמנם לא מדברים שום שפה אבל יודעים להעביר מים מבקבוק לבקבוק

כאשר יצאנו מהבריכה התבקשנו להראות את כרטיסינו על מנת לוודא שלא שהינו בבריכה מעבר לזמן המוקצב. להפתעתינו גילינו כי קיימת הקצבת זמן אותה עברנו בחצי שעה. איחור זה דרש כמובן קנס של יורו ועשרים לכל אדם. על מנת לסיים בטעם טוב, מיד הבהרנו שלא נשלם סכום זה והלכנו ליציאה בעוד הקופאית צועקת מאחורינו oh c'mon you need to pay. המשימה הושלמה בהצלחה.